יום שבת, 21 בינואר 2012

משימה חמישית- ערך חברות


"חבר הוא אדם שבחברתו אתה מעז להיות עצמך" (פאם בראון)

אני רוצה לפתוח בבקשה, קיראו את המשפט הראשון עוד פעם. וחישבו. חישבו האם הוא באמת נכון עבורכם . עם כמה אנשים ,אתם מעיזים ליהיות עצמכם? בלי מסכות, בלי הצגות, בלי להרשים ובלי "לכסות", בלי זיופים ובלי רושם, אלא אתם עצמכם.

כשאספנו את רשימת הערכים, ולבסוף היינו צריכים לבחור את שניים עשר הערכים הנבחרים, היה לי ברור שחברות יהיה אחד מהם. וכמו שכתבנו לברק: "חברות מתפתחת מהשנים הראשונות של בית הספר,ובמשך השנים צומחת ומתעצמת. לאורך מסלול חיינו אנו פוגשים אנשים רבים, טיפוסים שונים. חברות היא לא דבר המובן מאליו ובחברים צריך להשקיע, קשרים צריך לשמור ולטפח.ואנו משתדלים לעשות זאת בעצמנו".

חברים יש לכולנו, למי יותר ולמי פחות, ישנם שביננו שלא זקוקים להרבה וישנם כאלו שצריכים סביבם המון אנשים,אך הנקודה המרכזית היא חברות. חברות אמיתית.חברות היא בעיני משהו שצומח ומתפתח במשך השנים, משהו שמתחיל בקטן, כמו שתיל קטן ששותלים באדמה, לאט לאט מצמיח שורשים, מתעבה, עד שניהיה חזק ובטוח. חברות אמיתית אין הרבה, בד"כ לכל אחד מאיתנו יש הרבה מאוד מכרים שחלקנו מגדירים אותם כחברים אבל חברויות אמיתיות , לא מזויופות, כאלו שבחברתם אנו באמת מעיזים ליהיות עצמנו- יש לנו בודדים.יש לנו הרבה חברים ואפילו אני יכולה להגיד בקול גדול חברים טובים, כאלה שמלווים אותנו הרבה שנים, כאלה שפגשנו בדרך , בצבא, בלימודים, ואח"כ במסגרות השונות כשנולדים הילדים. מערכות היחסים והקשרים שהתפתחה הובילה אותנו להיות מוקפים לרוב באנשים שהאנרגיה והאינטראקציה איתם היא חופשית וזורמת עם המון פירגון, עזרה,סובלנות וסבלנות,שיתוף ואהבה. אני מרגישה ברת מזל עם כל החברים שלי. חברות בכלל זה קשר שצריך לתחזק, כמו שתיל, צריך להשקות, לגזום, לעיתים לדשן, כשהצמח לעיתים חולה,צריך לדאוג לתרופה, וכשהוא פורח- להנות מהפרחים, להסתכל עליהם, איך הם פורחים.ולהנות מהריח.... איזה ריח גן-עדן.לתת את תשומת הלב ליופי ולעוצמה בידיוק באותו האופן כמו שהוא היה חולה. לא פחות, אולי יותר. כמו בחברות אמיתית, לדעת לפרגן כשהחבר מצליח, פורח, נותן פרי וריח.בלי קינאה.

החלטנו לתת לברק ולחברים שלו את ההזדמנות לחוות אחר הצהריים של פעילות יחד. פעילות קצת שונה, אחרת. פעילות שבה יצטרכו לחשוב יחד, לבצע משימות תוך כדי שיתוף פעולה,פעילות שבה לעיתים אתה נשען על אחרים ולעיתים אחרים נשענים עלייך, פעילות שבה אתה סומך על חבריך . והפעילויות משלבות שיתוף, עזרה הדדית, חשיבה עצמאית ומשותפת,עבודת צוות ופירגון.הזמנו את אופיר, בחור מלא אנרגיה שערך להם אחר הצהריים מלא משחקים וכיף.

התארגנו כולם בגינה גדולה בעלת מרחב ודשא ,שתיה ואוכל כנידרש לבני שתיים עשרה ויצאנו לדרך. הם בפעילות ואני ושרוני היינו צופים.

ביקשתי מבעוד מועד מברק שיבחר 10 חברים(דילן, גור , רון, רואל,מיכה, גיא, גיא, גיא, תומר, איתי ) . בשניה נשלפה רשימה, רשימה של החברים שלו מהכיתה, חברים שמלווים אותו מזה השנה השביעית. היה כיף לראות את האניטראקציה בין כולם. מי מתבלט, מי לוקח פיקוד, מי מקשיב, מי מכבד, מי חייב לההחליט ומי מחכה שיחליטו בשבילו. אופיר, המדריך מתמחה בפעילויות מסוג זה. משימות ומשחקים הדורשים עבודת צוות, אחריות, שיתוף פעולה, קבלת החלטות,הקשבה, סלחנות, וכיבוד האחד את השני. והתבוננתי במשך שעתיים בחבורת הילדים המדהימה הזו.


כל כך נהנתי! כל משחק שהתחיל התרגשתי לראות את הקצב ההתקדמות של הקבוצה. איזו נחישות אילו יכולות.בכל משחק ואתגר שעמד בפניהם הם שיחקו אותה BIG TIME. שעתיים שחלפו במהירות וגרמו לצאת מהקופסא,לראות את החברים שלהם, להקשיב להם, לעיתים לעזור ולעיתים לקחת פיקוד, לעודד ולפרגן גם כשמצליחים וגם שלא, לדעת לקבל את הטעויות ולא לכעוס, ולעיתים לוותר.


הפינאלה של הפעילות היתה היכולת של ברק לסמוך על החברים שלו. הם עמדו בשתי שורות אחד מול השני, חיברו ידיים, ברק שכב כשראשו לשמיים על הידיים שלהם שהחזיקו אותו, שלוש הנפות באוויר, כשבהם ברק תלוי בחבריו, שיחזיקו חזק, שישמרו עליו, שאף אחד לא יחליט לעשות איזו שטות ולעזוב, בקיצור- לסמוך. איזה חברים!!! קבוצת בנים בגילאי 12 עם יכולת פירגון מדהימה שיכולים ללמד מבוגרים חברות מהי.


הלוואי והייתי יכולה לאסוף את כל טבעת החברים שלנו לאחר הצהריים שכזה ולהרגיש את החיבוק הגדול הזה של כולם יחד, באופן ככ מוחשי..

אני בטוחה שבאותו היום, בשעתיים של פעילות אינטנסיבית, ברק הרגיש את החיבוק של החברים, עד כמה הם יכולים ליהיות עבורך מקום בטוח, שניתן לסמוך עליו . מאחלת לך, ברקי, שתדע לשמור סביבך אנשים שטוב לך איתם, ותדע לבנות חברויות אמיתיות , ללא זיופים ומסכות.

את הפוסט הזה אני מקדישה ליפעתי. יפעתי חברה שלי מכיתה א2 , בבית ספר רמים בגבעתיים.אנחנו מכירות 32 שנים. צועדות יחד זו לצד זו במשעול החיים. החברות שלנו ידעה עליות ומורדות בזמן בית הספר היסודי והתיכון. יש בה משהו עמוק ככ שלא ניתן לפרק. יפעתי היא אחותי השלישית.אוהבת אותך המון.

ולסיום המשימות מתקדמות, זו אני שמתעכבת בכתיבה, שנה של המון חוויות מדהימות שמלמדות אותנו דברים חדשים בכל שלב ושלב, מנסה בעזרת הבלוג הזה לתעד את שאנו עוברים, ללא ספק חוויה מעצימה לכל המשפחה.






 

2 תגובות:

דפנה א. אמר/ה...

ענת יקרה,אכן קראתי את המשפט פעמיים ובעיון רב את ההמשך. העומק והעוצמה שכתבת בכשרון רב,על חברות אמיתית ואפשרויות הבחירה שלנו לבחור סביבנו רק!!!! אנשים שמאפשרים לנו עומק, פשטות,קירבה ומרחב...זה גרם לי חיבור מיידי למסרים ונינוחות מלאה למימושם בחיי.בגיל שלנו,המודעות והיישום מביא לזרימה ונעימות כללית מהסביבה.
אני חושבת שכתיבה זו לבנך והיישום המיידי שאת מאפשרת לו בגיל כה צעיר למסרים (שלקח לנו שנים ללמוד ולהפנים את חלקם כדרך חיים)הינה מתנה ערכית חשובה ומרתקת
ללמוד ממך...
דפנה.א מהשכונה.

אנונימי אמר/ה...

אחותי היקרה, כל מילה בסלע, פוסט מדהים. מאוד מרגש, התמונות מאוד מוסיפות לחוויה. זה מדהים, שקוראים את זה ואת כל הפוסטים שלך זה מחדד שוב את הערכים החשובים לנו בחיים, וגורם רגע לעצור ולחשוב, על החיים שלנו ועל מה שאנחנו נותנים לילדים שלנו. מה חשוב לנו לתת להם והאם אנחנו עושים את זה כמו שאנחנו באמת רוצים. אני חושבת שאנחנו קבלנו בבית כילדות את ערך החברות כערך חשוב וראינו כמה מתאמצים בשבילו כומה חשוב לשמור על קשרים. מה עושים בשביל חברים. אני מקווה שנצליח להעביר את זה לדור הבא שלנו. תמשיכי בדרכך הדהימה, את יודעת כמה את דמות ללימוד וקבלה עבורי ועבור יואב. מחכה בקוצר רוח למשימה שלי! (שאני מלווI) אוהבת חגית